בראשיתq12 CcnctwioSowLOot Up Qb
ערך זה עוסק בהספר הראשון בתנ"ך. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו  | |
| יעקב נלחם במלאך, יצירה מהמאה ה-19 | |
| שפה | עברית |
|---|---|
| תקופה היסטורית | מבריאת העולם עד מות יוסף |
| מספר פרקים | 50 |
| מספר פסוקים | 1533 |
| סדרת ספרים | התורה |
| הספר הבא | שמות |
| דמויות מרכזיות | אדם, חוה, נח, אברהם אבינו, שרה אימנו, יצחק אבינו, רבקה אימנו, יעקב אבינו, לאה אימנו, רחל אימנו, יוסף |
סֵפֶר בְּרֵאשִׁית הוא הספר הראשון בספרי המקרא. בתנ"ך היהודי הספר פותח את חלק ה"תורה" (חמישה חומשי תורה), ובביבליה הנוצרית מכונה הספר Γένεσις בתרגום השבעים היווני, או Genesis בתרגום הוולגטה הלטיני, והוא כלול ב"Pentateuch" (חמשת הספרים) שבברית הישנה.
במסורת היהודית מיוחס הספר למשה רבנו, אשר כתב אותו מפי האלהים. מספר פרשני מקרא באשכנז של ימי הביניים כבר הצביעו על עריכות בספר המאוחרות לימי משה. בחקר המקרא מקובל לייחס את הספר לעריכה של מספר מקורות שהסתיימה בתקופת בית ראשון. הספר מכיל חמישים פרקים, והוא מתאר את אירועי בריאת העולם וראשית האנושות עד לרדת שנים עשר שבטי ישראל למצרים, כפי שהתרחשו על פי המקרא.
תוכן עניינים
- 1 שם הספר
- 2 נושאים מרכזיים
- 2.1 הבריאה ושחר האנושות
- 2.2 אברהם
- 2.3 יצחק
- 2.4 יעקב ובניו
- 3 חלוקת הספר
- 4 אילן יוחסין של דמויות ספר בראשית
- 5 תקופות בספר בראשית
- 6 עדויות טקסטואליות
- 7 חיבורו של הספר לפי בקורת המקרא
- 8 סוגה
- 9 לקריאה נוספת
- 9.1 פרשנות ומחקר על הספר
- 9.2 עיונים בספר ובנושאים מתוכו
- 10 קישורים חיצוניים
- 11 הערות שוליים
שם הספר[עריכת קוד מקור | עריכה]
שמו של הספר - "בראשית" - נגזר מהמילה הפותחת אותו בהתאם לנוהג הרווח בספרות המזרח הקדום.[1] אולם, לא קיימות עדויות לכך שזה היה שם הספר גם בתקופה קדומה.
בקרב היהדות ההלניסטית עלה המנהג לכנות את הספר בשם Γενεσις (בתעתיק: גנסיס; ובתרגום לעברית - יצירה או התהוות). ככל הנראה, מדובר בקיצור השם "Γενεσις χύσμου" (התהוות העולם)[1] וזאת על שם האירוע המסופר בתחילת החיבור - בריאת העולם. בעקבות הנוהג הזה, התקבע שם החיבור ככזה גם בתרגום השבעים. מתרגום השבעים, עבר השם גם לתרגומים הלטיניים ונקרא "Gensis" וכך גם בתרגומים המאוחרים בלשונות האירופיות השונות.
בפשיטתא, נקרא הספר "ספרא דבריתא" (מארמית: ספר הבריאה).
בתלמוד בבלי, מסכת עבודה זרה, דף כ"ה, עמוד א' במסגרת מחלוקת בנוגע לזיהוי "ספר הישר", ר' יוחנן מצביע שמדובר על ספר בראשית. רבי יוחנן מבסס את טענותיו על דברי בלעם: "תָּמֹת נַפְשִׁי מוֹת יְשָׁרִים" (במדבר, כ"ג, י'). הישרים, לשיטתו, אלה הם אבות האומה (אברהם, יצחק ויעקב).
נושאים מרכזיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
בספר מופיעים שני אמצעים ספרותיים חוזרים: סצנת דפוס ואילנות יוחסין. סצנות הדפוס המופיעות בספר בראשית מופיעות בעיקר בסיפורים על אבות האומה. שני סוגי סצנות דפוס בולטים הם סצנת הפגישה ליד הבאר וסצנת לידת הבן עבור אישה עקרה. אילנות היוחסין המופיעים בספר בראשית תופסים מקום נכבד בתיאור קורות ראשית האנושות. אילנות יוחסין אלה באים לתאר את מקורותיהם של עמים נוספים במזרח התיכון ואף מעבר לו. יוצאים מכלל זה הם אילנות היוחסין שלפני המבול, שכן אוכלוסיית העולם, פרט לנח ובניו, נמחתה מן העולם.
לחלק מהסיפורים המופיעים בספר בראשית מקבילות בסיפורים עממיים אחרים במזרח הקדום. דוגמה לכך היא סיפורו של אותנפישתים, המופיע בעלילות גילגמש, אשר לו קווים מקבילים לסיפור נח והמבול (פרקים ו'-ט'). כמו כן, ישנם סיפורים או קטעי סיפורים בספר הבאים להסביר תופעות טבע שונות. לדוגמה, בסוף סיפור המבול (פרק ט') מופיע ההסבר להופעת הקשת בענן, לפיו הקשת בענן היא האות לבריתו של אלוהים עם נח והאנושות שלעולם לא ימחה אלוהים נפש חיה במבול נוסף.
הבריאה ושחר האנושות[עריכת קוד מקור | עריכה]
פרקים א'-ב' בספר בראשית מספרים כיצד ברא האל את העולם והאדם. חלקו הראשון של הסיפור מתאר את בריאת העולם במאמר האל במשך שישה ימים וכיצד קידש את היום השביעי בו "שבת מכל מלאכתו". חלקו השני של הסיפור מרחיב את היריעה בעניין בריאת האדם והאשה. פרק ג' מספר על חטאם של האדם והאישה הראשונים, סיפור חטא עץ הדעת, שבו אכלו האדם וחוה מפרי עץ הדעת האסור ועקב כך נענש המין האנושי כולו. פרק ד' מספר את סיפור קין והבל, שבו רצח קין, האח הבכור, את הבל, אחיו הצעיר, בשל קנאתו בו ואת תולדות בניו של קין.
פרק ה' מתאר את אילן היוחסין מאדם הראשון ועד נח. שאר צאצאי האדם הרבו לחטוא, והמוסר האנושי הלך והידרדר עד שלבסוף החליט האל לכלות את העולם על ידי הורדת מבול הרסני. סיפור המבול וסיומו מובא בפרקים ו'-ט'. המבול נגזר לבוא על בני האדם משום ש"מלאה הארץ חמס" ו"רבה רעת האדם". האל קרא לנח, הצדיק היחיד באותו הדור, להכין תיבה המחולקת לקנים (תאים) ובעלת שלוש קומות. נח מעלה לתיבה את משפחתו וכן שבעה זוגות מכל חיה מהחיות הטהורות ומעופות השמיים, וזוג אחד מכל חיה מהחיות הלא טהורות. לאחר 40 יום ולילה, ולאחר שנח שולח את העורב שיבדוק האם התגלתה הארץ, הוא שולח שלוש פעמים את היונה. בפעם השלישית היונה לא חוזרת ולכן נח מסיק שמפלס המים ירד. הוא ממתין עד שתיבש הארץ, ומתחיל ליישב אותה מחדש.
בעת היציאה מהתיבה כרת ה' עם נח ובניו את ברית הקשת לפיה ה' לא יביא מבול נוסף לעולם, והסימן לברית יהיה היראות קשת בענן לאחר ירידת גשמים. לאחר המבול החלו בני האדם לחטוא שוב – החל מחם, בנו של נח, הפוגע בכבודו של אביו כשהוא רואה את ערוותו בשנתו (על-פי פרשנויות שונות, חטאו של חם נתפס כביצוע גילוי עריות באביו או בסירוסו), ולאחר מכן, בבניית מגדל בבל, המפורשת כהעזת פנים כנגד האלוהים.
לאחר סיפור המבול מתואר אילן היוחסין של בני נח, שבו מפורט ייחוסם של העמים שחיו באזור המזרח התיכון והקרוב. ביתר פירוט מתואר ענף הצאצאים שממנו נולד אברהם, או אברם כפי שנקרא בתחילה, אבי אומות רבות ואבי האומה היהודית - וצדיק בדורו.
אברהם[עריכת קוד מקור | עריכה]
הסיפורים על אברהם מתפרסים על פני פרקים י"ב-כ"ה. האל מתגלה לאברהם ומצווה עליו לצאת ממקום מולדתו, חרן, וללכת לארץ כנען. הוא מבטיח לאברהם שייתן לו את ארץ כנען ויברך אותו בזרע רב, כלומר צאצאים רבים. האל חוזר על הבטחות אלו לאורך שלל הסיפורים שאברהם במרכזם, כגון בברית בין הבתרים (פרק ט"ו), בברית המילה (פרק י"ז), ובעקדת יצחק (פרק כ"ב). הבטחת הארץ קורמת במובן מסוים עור וגידים כבר בחיי אברהם, המצטווה ללכת לאורכה ולרוחבה של ארץ כנען. אברהם מקדש את הארץ על ידי בניית מזבחות לאל, מתיישב במקומות שונים, חופר בארות ולבסוף קונה לו ולשרה, אשתו, אחוזת קבר במערת המכפלה בחברון.(פרק כ"ג) עם זאת ירידתו הקצרה של אברהם למצרים בשל הרעב שהיה בכנען מסמלת את ירידת בניו העתידית לגלות שם.
גם ברכת הזרע מתגשמת בחייו, כאשר נולד לו בן משִפְחתו, הגר, הוא ישמעאל; לאחר מכן נולד לו בנו יצחק מאשתו שרה כשהוא בן 100 שנה, ואז הוא מצטווה על ידי האל להרחיק את בנו ישמעאל - בכך מסומן יצחק כממשיך השושלת. ולבסוף, זוכה אברהם לחתן את יצחק בנו, וגם בסוף ימיו מבדיל אברהם לטובה את יצחק משאר בני הפילגשים, לא לפני שהוא מוכן להעלות את בנו לעולה ולוותר על כל ברכותיו של האלוהים - כביטוי לאמונה בו.
סיפורים נוספים המסופרים במסגרת החטיבה על אברהם הם סיפור מהפכת סדום ועמורה וסיפור הגר וישמעאל במדבר.
יצחק[עריכת קוד מקור | עריכה]
פרקים כ"א-ל"ה מספרים על יצחק (קיימת חפיפה עם הפרקים אודות אברהם מחד ואודות יעקב מאידך), הגם שאין המקרא מרבה לספר עליו. מאפיינים רבים בסיפורי אברהם חוזרים ונשנים בקורות יצחק - הרעב תוקף את ארץ כנען, ויצחק מתכוון לרדת מצרימה, אך האל מצווה עליו להישאר בכנען. יצחק, כאביו, מסתכסך עם הפלשתים ועם מלכם אבימלך. מלבד פרשת הסתרת הקשר שלו עם רבקה אשתו והעימות עם אבימלך בשל כך (מכשולים בדרך לקיום ברכת הזרע), הוא גם רב עם הפלשתים על בארות המים (מכשולים בדרך לקיום ברכת הארץ), אך תמיד האל לצדו והוא נוחל הצלחות. בערוב ימיו מבכר יצחק את בנו הבכור עשו על בנו הצעיר יעקב, אך עקב מעשיה של אשתו, הברכה מגיעה דווקא לבן הצעיר.
יצחק מתואר לרוב כאדם סביל, החל מעקדתו, דרך מציאת האישה עבורו, וכלה במסירת ברכתו ליעקב. זאת, בנוסף לאמור לעיל, לפיו אין המקרא מרבה לפרט אודותיו.
יעקב ובניו[עריכת קוד מקור | עריכה]
מחזור הסיפורים על יעקב ובניו הוא הארוך ביותר בספר בראשית (פרקים כ"ה-נ'). גם יעקב, כמו אביו, נאלץ להתמודד מול אחיו על זכות הבכורה, שמשמעותה ירושת הארץ ובחירת אבי האומה, ובשל כך הוא בורח מכנען לחרן, אך קודם לכן הוא מקבל את ברכת אביו יצחק (פרק כ"ח), שמושגת בהונאה – יעקב מציג עצמו לפני אביו כעשו.
יעקב נאלץ להתמודד גם מול דודו, לבן הארמי, בחרן. הוא נושא בחרן שתי נשים (לאה ורחל) ושתי פילגשים (בלהה וזלפה), שיחד יולדות לו 12 ילדים, וחוזר לארץ כנען (לאחר שברכת הזרע נתקיימה בו הוא הולך לממש את ברכת הארץ).
בעת חזרתו לכנען הוא נאבק לבדו במלאך האלוהים ומנצח אותו (פרק ל"ב), ובשל כך הוא גם נקרא ישראל (ישר-אל). אולם בארץ כנען מתחילות לבוא עליו צרותיו - בתו דינה נאנסת, אחיה נוקמים באונס, תוך שהם מטילים חשש קיומי על משפחתו, בנו האהוב יוסף נעדר, וזאת לאחר שאחיו מכרוהו לעבדות, בניו נאשמים בריגול במצרים ואחד מהם אף נאסר, והם נדרשים להביא לשם את בנו הקטן של יעקב - בנימין.
אולם לבסוף עקב הרעב המתמשך בארץ כנען יורדים כל האחים למצרים. רק אז מתחילות ההתרחשויות להאיר פנים. הבן הנעדר יוסף מתברר כמשנה למלך מצרים, ומבקש מאביו לבוא ולהתגורר לידו בארץ גושן ומיטיב עם משפחתו.
סיפורי יעקב משולבים בסיפורי בניו, וגם סיפורי בניו משולבים אלו בתוך אלו. הציר המרכזי הוא יוסף, אך גם ראובן ויהודה הם גיבורי עלילות משנה (מעשה ראובן, מעשה יהודה ותמר, וכן מכירת יוסף). בסוף ספר בראשית יעקב אוסף את בניו כדי לומר להם את אשר יקרה להם באחרית הימים (פרק מ"ט). במקצת הדברים נמצאים רמזים להורשת נחלות בארץ ישראל בימי יהושע. יעקב מת במצרים ונקבר בכנען ובכך הוא סוגר מעגל חיים נפתל. גם יוסף שמת במצרים מובל ביציאת ממצרים (המתוארת בספר שמות) לקבורה בארץ ישראל.
חלוקת הספר[עריכת קוד מקור | עריכה]
ספר בראשית פותח בבריאת העולם ובקורותיו של אדם וראשית האנושות, לרבות קורות נח הצדיק והמבול וסיפור מגדל בבל. לאחר מכן מביא הספר את תולדות אבות האומה הישראלית: אברהם, יצחק ויעקב, וכן 12 בני יעקב. כך, בצורה תמציתית, חולף הסיפור על פני מאות שנים בספרו את היווצרות שורשי העם היהודי על פי המסורת המקראית (יש המכנים תופעה ספרותית זו בשם 'טלסקופיה'). הסיפור מכוון לתאר את מקורותיו של עם ישראל ולפיכך מרבה להתרכז בדמויות המרכזיות, אבותיה הקדומים של האומה, תוך כדי התעלמות משאר דמויות סובבות.
ספר בראשית מחולק ל-50 פרקים וסך פסוקיו הוא 1533. בקריאת התורה החומש מחולק ל-12 פרשות:
| הפרשה | הפרקים | מספר הפסוקים וסימנו |
תחילת הפרשה לפי ספר סדר הדורות לבריאת העולם | התקופה בשנים |
אירועי הפרשה | ההפטרה |
|---|---|---|---|---|---|---|
| בראשית | א' – ו',ח' | קמ"ו - "אמציה" | 1,536 | בריאת העולם, בריאת האדם, השבת, גן עדן, חטא עץ הדעת והעונש, קין והבל, עשרת הדורות מאדם ועד נח, חטא בני האלוהים | ספר ישעיה, פרק מ"ב | |
| נח | ו',ט' – י"א | קנ"ג - "בצלאל" | 1,536 | 467 | המבול - ההכנות, 40 יום והיציאה, ברית הקשת, מעשה חם, תולדות בני נח, מגדל בבל, עשרת הדורות עד אברם | ספר ישעיה, פרק נ"ד |
| לך לך | י"ב – י"ז | קכ"ו - "נמלו" | 2,003 | 44 | אברם בארץ, הירידה למצרים, הפרידה מלוט, הבטחת הארץ, מלחמת המלכים, ברית בין הבתרים, הגר וישמעאל, אברהם אבינו, שרה אימנו, ברית המילה | ספר ישעיה, פרק מ' - פרק מ"א |
| וירא | י"ח – כ"ב | קמ"ז - "אמנון" | 2,047 | 37 | בשורת המלאכים, מהפכת סדום ועמורה, מעשה לוט ובנותיו, אברהם בגרר, הולדת יצחק אבינו, שליחת הגר וישמעאל, ברית אבימלך, עקידת יצחק והברכה לאברהם | ספר מלכים ב', פרק ד' |
| חיי שרה | כ"ג – כ"ה,י"ח | ק"ה - "יהוידע" | 2,084 | 24 | רכישת מערת המכפלה וקבורת שרה, שליחות העבד ובחירת רבקה, נישואי יצחק ורבקה, נישואי אברהם וקטורה, מות אברהם אבינו, תולדות ישמעאל | ספר מלכים א', פרק א' |
| תולדות | כ"ה,י"ט – כ"ח,ט' | ק"ו - "עלו" | 2,108 | 77 | בני יצחק ורבקה: יעקב ועשו - ההריון, האופי, הבכורה וכל אחד פונה לדרכו ובאמצע הירידה לגרר | ספר מלאכי, פרק א' |
| ויצא | כ"ח,י' – ל"ב,ג' | קמ"ה - "מחניים" | 2,185 | 20 | יעקב יוצא לחרן, סולם יעקב, המפגש עם רחל, הנישואין ללאה, הולדת בני יעקב, החזרה לכנען והברית עם לבן הארמי | ספר הושע, פרק י"ב |
| וישלח | ל"ב,ד' – ל"ו | קנ"ד - "קליטה" | 2,205 | 11 | המפגש עם עשו, גיד הנשה, התיישבות בשכם, מעשה שכם ודינה ותגובת שמעון ולוי, העלייה לבית אל, מעשה ראובן, ותולדות עשו | ספר עובדיה, פרק א' |
| וישב | ל"ז – מ' | קי"ב - "יבק" | 2,216 | 14 | חיי יוסף - השליחות לשכם, מכירתו, הירידה למצרים, מעשה יהודה ותמר, מעשה אשת פוטיפר, ופתרון חלום שרי פרעה. | ספר עמוס, פרק ב' |
| מקץ | מ"א – מ"ד,י"ז | קמ"ו - "יחזקיהו" | 2,228 | 5 | חלומות פרעה, פתרונם, יוסף כמשנה למלך, הרעב בכל הארצות, האחים באים ושבים עם מזון, יוסף מתכנן את הלקח שילמד אותם | ספר מלכים א', פרק ג'-פרק ד' |
| ויגש | מ"ד,י"ח – מ"ז,כ"ז | ק"ו - "יהללאל" | 2,233 | 5 | התנצחות יהודה עם יוסף, התוועדות יוסף, הזמנת יעקב ובניו למצרים, ירידת בני ישראל למצרים (מתקיימת ברית בין הבתרים), ההתיישבות בארץ גושן, מדיניות כלכלית חדשה במצרים | ספר יחזקאל, פרק ל"ז |
| ויחי | מ"ז,כ"ח – נ' | פ"ה - "פה" | 2,238 | 71 | השבעת יוסף, הברכה לאפרים ומנשה, הברכות לבני יעקב, מסע לוויה מלכותי | ספר מלכים א', פרק ב' |
אילן יוחסין של דמויות ספר בראשית[עריכת קוד מקור | עריכה]
| אילן יוחסין של דמויות ספר בראשית | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
תקופות בספר בראשית[עריכת קוד מקור | עריכה]
לפי פרשנות מסורתית, ספר בראשית נמשך על פני תקופה של 2,309 שנים: אלפיים השנים הראשונות לבריאת העולם המכונות "אלפיים שנות תוהו, ועוד 309 שנה בחיי האבות הנכללות באלפיים השנים הנקראות "אלפיים שנות תורה". זאת, לפי המקובל במסורת היהודית. וכך מובא במסכת עבודה זרה[2]: "תנא דבי אליהו: ששת אלפים שנה הוי העולם, שני אלפים תוהו, שני אלפים תורה, שני אלפים ימות המשיח..." ומבואר בגמרא שאלפיים שנות תוהו נמשכו עד שהגיע אברהם אבינו לגיל 52 שאז, על פי חלק מהמפרשים, החל ללמד אנשים בחרן את דרך התורה. כלומר, אלפיים השנים הראשונות של העולם נקראות "שנות תוהו" מפני שבניגוד לתקופות שבאו אחריו, תקופה זו הייתה בלא תורה בעולם.
פירוש נוסף, משמעות המילה תוהו היא תהייה. אין זה אי סדר ללא סיבה, אלא תקופה של תהייה ושאלה. כמו "לתהות על קנקנו" שפירושו לשאול שאלה ולנסות להבין. בדומה, המילה "בוהו" באה מהמילה "בהִייה" שפירושה הסתכלות במשהו לא ברור, זהו מבט שעדיין לא נתבררו בו הצורות.
בתקופה זו קמו האימפריות הגדולות: השומרית והאכדית מצפון לארץ ישראל, והמצרית מדרום לארץ ישראל, בעמק הנילוס. לממלכות אלו היו הישגים טכנולוגיים והתפתחה בהן תרבות עירונית כפי שניתן למצוא בממצאים הארכאולוגיים המיוחסים לתקופה זו.
אברהם אבינו הופיע בסוף שנות התוהו, הוא חי בתוך התרבות של ה"תוהו ובוהו". היוזמה שלו לצאת ממנה באה לידי ביטוי במדרש המתאר את שבירת הפסלים ואת לעגו למציאותם. הוא שולל את התרבות הקיימת מעיקרה. בהרס האלילים מבטא אברהם את התנגדותו הגדולה להגשמה ולאלילות. אברהם, בהוראת האלוהים, עוזב את מקומו, ביתו ומשפחתו והולך אל ארץ חדשה. מכאן החלה תקופה חדשה – אלפיים שנות תורה, תקופה שהמשיכה על פני אלפיים שנה והסתיימה בתחילת תקופת האמוראים.
עדויות טקסטואליות[עריכת קוד מקור | עריכה]
יש ארבע עדויות טקסטואליות עיקריות לספר:
- נוסח המסורה - קבוצה של נוסחים שערכו בעלי המסורה בטבריה במאה העשירית לספירה וממשיכיהם.
- נוסח שומרון - אחד מהנוסחים הקדומים של חמישה חומשי תורה. נוסח זה נבדל מנוסח המסורה שבידי היהודים באלפי פרטים.
- תרגום השבעים - תרגום חמשת חומשי תורה ליוונית קוינה במאה השלישית לפנה"ס. זהו התרגום הראשון של אסופה מקראית כלשהי.
- קטעים שנמצאו בין מגילות מדבר יהודה.
הממצאים שבקומראן מספקים את כתבי היד העתיקים ביותר, אך מכסים רק חלק קטן מהספר. באופן כללי, נוסח המסורה נשמר בצורה איכותית וברורה, אך ישנם מקרים בודדים שבהם הגרסאות האחרות נשמרו גם הן באיכות קריאה מעולה.
חיבורו של הספר לפי בקורת המקרא[עריכת קוד מקור | עריכה]
במשך רוב המאה ה-20 הסכימו רוב חוקרי המקרא על השערת התעודות, על פיה חמשת חומשי התורה הגיעו מארבעה מקורות עיקריים.
ארבעת המקורות המשוערים הם (מתוארכים לפי הצעתו של ולהאוזן, שהציע זאת לראשונה):
- המקור היהוויסטי: נכתב ב-950 לפנה"ס בממלכת יהודה.
- המקור האלוהיסטי: נכתב ב-850 לפנה"ס בממלכת ישראל.
- המקור הדברימי: נכתב ב-600 לפנה"ס בתקופת רפורמה דתית בירושלים.
- המקור הכהני: נכתב ב-500 לפנה"ס על ידי כהנים בגלות בבל.
על פי השערת התעודות, כל אחד מהמקורות הללו מוסיף נופך מסוים למקרא (היבט חוקי, סיפורי, או היבט כוהני), והללו חוברו יחד על ידי עורכים שונים. ישנן מחלוקות בקרב שיטה זו, למשל יש הרואים את המקור האלוהיסטי כלא יותר מאשר גרסה של המקור היהוויסטי, בעוד שהמקור הכוהני נראה פחות ופחות כמסמך עצמאי, אלא יותר כאסופה של תיקונים והרחבות למקור היהוויסטי. ובהיפוך יש המוצאים מקורות רבים יותר, ומחלקים כל "מקור" אחד למקורות משניים נוספים. מכל מקום דוגמאות לסיפורים חוזרים ונשנים בתורה משמשות את חוקרי-המקרא לזיהוי המקורות הנפרדים - כך למשל בספר בראשית משתלבים שני סיפורי בריאה, שתי גרסאות של סיפור המבול, ועוד.
על כל פנים אצל מרבית חוקרי-המקרא מקובל כיום כי הניסוח הסופי של המקרא (בשילוב כל המקורות הנ"ל, ולאחר כל העריכות) זהו תהליך שנמשך עד אל המאה ה-6 לפנה"ס[3][4].
לגבי הסיבות לעריכת הספרים הסופית עלו בחקר-המקרא השערות רבות, וכיוון אחד הוא "הרשאת האימפריאליזם הפרסי", שהחלה לקבל בתחילת המאה ה-21 תשומת לב רבה[5][6][7][8][9][10][11]. ישנה הסכמה רחבה בין החוקרים[11][12] שהצמיחה של התשתית הארגונית היהודית בארץ ישראל, בימי שיבת ציון, הייתה תחת השפעה (או לכל הפחות מתן לגיטימיות) מצד השלטון הפרסי, שעודד את צמיחתה של אוטונומיה יהודית מאורגנת באזור ירושלים, מתוך מחשבה על אינטרסים שונים של הממלכה הפרסית. מכאן מסיקים חלק מהחוקרים שהאוטונומיה בירושלים הצריכה חוק יהודי מוגדר ומוסכם אשר יאושר על ידי הממשל הפרסי. זה העלה את הצורך להפיק קוד-חוקים שיהיה מקובל על הכל, ולכן הקבוצות היהודיות איחדו את המסורות שלהן לטקסטים אחידים. בין החוקרים הישראלים ניתן למצוא את פרופ' ברוך שורץ למשל, האומר בחיבורו "התורה וארבע תעודותיה", כי הניסוח הסופי אכן התרחש בימי שיבת ציון, ומדגיש את הצורך לחזק את הזהות היהודית כלפי פנימה - באותם הימים - ולאו דווקא כלפי השלטונות, באותה תקופה סוערת של שיבת ציון וכינון המקדש.
מכל מקום, בחקר-המקרא אין קונצנזוס שהתאוריה הזו (ואף לא אחרת), מהוות הסבר מספק לתהליך שהביא ליצירת "כתבי הקודש", כפי שהם מוכרים לנו - השערת התעודות עצמה זכתה כאמור לגישות חולקות או מקבילות (כמו שיטת ה"קטעים" או שיטת ה"רבדים") - כל אחת מהן מחייבת תפישה שונה של ה"אבולוציה" של הטקסט המקראי, וגם גדולי החוקרים הישראלים, שהניחו את היסודות לאקדמיה העברית (כמו יחזקאל קויפמן או משה קאסוטו), נטו להציג שיטות הרמוניות יותר לצמיחת האמונה היהודית - והפילולוגיה שלה.
סוגה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הסיווג המתאים ביותר לספר בראשית הוא כנראה סוגת ההיסטוריה הקדמונית (antiquarian history) - סגנון ספרותי שמתאר, למשל, את ההופעה הראשונה של בני-האדם, את סיפורי אבות האומה, וגיבורים תרבותיים, וכמו כן מתאר את מקורותיהן של תרבויות, ערים וכיוצא בזה. הדוגמאות המוכרות ביותר של סוגה זו נמצאות בעבודותיהם של ההיסטוריונים היוונים של המאה ה-6 לפנה"ס - כוונתם הייתה לחבר בין משפחות נכבדות מתקופת חייהם לבין עבר מרוחק של גבורה מפוארת, ובתהליך זה לא יצרו הבחנה בכתביהם בין מיתוס, אגדה ועובדות.
בספר בראשית, מכל מקום, תהליך היצירה הסבוך אמור עם-זאת להפוך תערובת זו של מיתוס, אגדה ועובדות למסורת כתובה אחידה ומוסכמת, המעידה בעיקר על שורשי האומה ויעדיה.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
פרשנות ומחקר על הספר[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ויינפלד, משה (עורך), ספר בראשית, מתוך סדרת עולם התנ"ך, הוצאת "דברי הימים", תל אביב, 2002.גרסה מקוונת של הספר (לבעלי הרשאה), באתר "כותר"
- קאסוטו, משה דוד, פירוש על ספר בראשית (סדר בראשית, נח ולך לך), הוצאת מאגנס, ירושלים, 1996.
- קיל, יהודה, ספר בראשית (שלושה כרכים), מתוך סדרת דעת מקרא, מוסד הרב קוק, ירושלים.
- Bandstra, Barry L. (2008). Reading the Old Testament. Cengage Learning. ISBN 0495391050.
- Bergant, Dianne (2013). Genesis: In the Beginning. Liturgical Press. ISBN 9780814682753.
- Blenkinsopp, Joseph (2011). Creation, Un-creation, Re-creation: A Discursive Commentary on Genesis 1–11. Continuum International Publishing Group. ISBN 9780567372871.
- Brueggemann, Walter (1986). Genesis. Interpretation: A Bible Commentary for Teaching and Preaching. Atlanta: John Knox Press. ISBN 0-8042-3101-X.
- Carr, David M. (2000). "Genesis, Book of". in Freedman, David Noel; Myers, Allen C. Eerdmans Dictionary of the Bible. Amsterdam University Press. ISBN 9780567372871.
- Cotter, David W (2003). Genesis. Liturgical Press. ISBN 9780814650400.
- De La Torre, Miguel (2011). Genesis. Belief: A Theological Commentary on the Bible. Westminster John Knox Press.
- Fretheim, Terence E. “The Book of Genesis.” In The New Interpreter's Bible. Edited by Leander E. Keck, vol. 1, pp. 319–674. Nashville: Abingdon Press, 1994. ISBN 0-687-27814-7.
- Hamilton, Victor P (1990). The Book of Genesis: chapters 1–17. Eerdmans. ISBN 9780802825216.
- Hamilton, Victor P (1995). The Book of Genesis: chapters 18–50. Eerdmans. ISBN 9780802823090.
- Hirsch, Samson Raphael. The Pentateuch: Genesis. Translated by Isaac Levy. Judaica Press, 2nd edition 1999. ISBN 0-910818-12-6. Originally published as Der Pentateuch uebersetzt und erklaert Frankfurt, 1867–1878.
- Kass, Leon R. The Beginning of Wisdom: Reading Genesis. New York: Free Press, 2003. ISBN 0-7432-4299-8.
- Kessler, Martin; Deurloo, Karel Adriaan (2004). A Commentary on Genesis: The Book of Beginnings. Paulist Press. ISBN 9780809142057.
- McKeown, James (2008). Genesis. Eerdmans. ISBN 9780802827050.
- Plaut, Gunther. The Torah: A Modern Commentary (1981), ISBN 0-8074-0055-6
- Rogerson, John William (1991). Genesis 1–11. T&T Clark. ISBN 9780567083388.
- Sacks, Robert D (1990). A Commentary on the Book of Genesis. Edwin Mellen.
- Sarna, Nahum M. The JPS Torah Commentary: Genesis: The Traditional Hebrew Text with the New JPS Translation. Philadelphia: Jewish Publication Society, 1989. ISBN 0-8276-0326-6.
- Skinner, John (1910). Genesis. International Critical Commentary. New York: Charles Scribner's Sons.
- Speiser, E.A. Genesis: Introduction, Translation, and Notes. New York: Anchor Bible, 1964. ISBN 0-385-00854-6.
- Towner, Wayne Sibley (2001). Genesis. Westminster John Knox Press. ISBN 9780664252564.
- Turner, Laurence (2009). Genesis, Second Edition. Sheffield Phoenix Press. ISBN 9781906055653.
- Von Rad, Gerhard (1972). Genesis: A Commentary. Westminster John Knox Press. ISBN 9780664227456.
- Wenham, Gordon (2003). "Genesis". in James D. G. Dunn, John William Rogerson. Eerdmans Bible Commentary. Eerdmans. ISBN 9780802837110.
- Whybray, R.N (2001). "Genesis". in John Barton. Oxford Bible Commentary. Oxford University Press. ISBN 9780198755005.
עיונים בספר ובנושאים מתוכו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הרמן גונקל, אגדות בראשית : מבוא לספר בראשית, מוסד ביאליק, ירושלים, 1998 גרסה מקוונת של הספר (לבעלי הרשאה), באתר "כותר"
- מרדכי ברויאר, פרקי בראשית (שני כרכים), הוצאת תבונות, תשנ"ט גרסה מקוונת של הספר (לבעלי הרשאה), באתר "כותר"
- יצחק בנימיני, צחוק אברהם : פירוש לספר בראשית כתאולוגיה ביקורתית, הוצאת רסלינג, תל אביב, 2011 גרסה מקוונת של הספר (לבעלי הרשאה), באתר "כותר"
- יואל בן-נון, פרקי האבות : עיונים בפרשיות האבות בספר בראשית, הוצאת תבונות, תשס"ג גרסה מקוונת של הספר (לבעלי הרשאה), באתר "כותר"
- ליאון קאס, ראשית חכמה : קריאה בספר בראשית, הוצאת שלם, ירושלים, 2010 גרסה מקוונת של הספר (לבעלי הרשאה), באתר "כותר"
- גבי ברזילי, בראשית הייתה משמעות : סיפורי הראשית קריאה עכשווית, הוצאת משכל (ידיעות ספרים), 2012 גרסה מקוונת של הספר (לבעלי הרשאה), באתר "כותר"
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מילוני בוויקימילון: בראשית
ציטוטים בוויקיציטוט: בראשית
טקסט בוויקיטקסט: בראשית
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: בראשית| עיינו גם בפורטל: | |||
|---|---|---|---|
|
פורטל תנ"ך | ||
- טקסט
- ספר בראשית, באתר מקראות גדולות הכתר
- ספר בראשית, באתר "תורת אמת"
- ספר בראשית, באתר ויקיטקסט
- ספר בראשית, באתר מכון ממרא
- אוספי מאמרים
- בראשית באתר 929 - תנ"ך ביחד
- רשימת מאמרים על ספר בראשית באתר רמב"י – רשימת תת-נושאים מפורטת
- בראשית, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
- מאמרים על ספר בראשית, באתר הניווט בתנ"ך של ארגון נח"ת (כותבים שונים)
- מאמרים רבים בנושא ספר בראשית, אתר דעת, כותבים שונים
- מאגר סיכומים ומשאבים בנושא ספר בראשית על פי פרקים באתר טקסטולוגיה
- שונות
- הצגה על מפת לוויין של כל המקומות המוזכרים בספר בראשית - לפי פרקים, באתר עלמפה
- אריאל סרי־לוי, מתי נכתב ספר בראשית ולאיזו מטרה?, באתר הארץ, 13 ביוני 2017
קריאת ספר בראשית בחלל על ידי האסטרונאוטים באפולו 8, ב-24 בדצמבר 1968, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 3:07) החל מדקה 1:18
קריאת ספר בראשית בחלל על ידי האסטרונאוטים באפולו 8, ב-24 בדצמבר 1968, סרטון באתר יוטיובהערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1.0 1.1 משה דוד קאסוטו, אנציקלופדיה מקראית : אוצר הידיעות של המקרא ותקופתו, ירושלים:מוסד ביאליק, 1957, כרך ב, עמ' 317
- ^ תלמוד בבלי, מסכת עבודה זרה, דף ט', עמוד א'
- ^ Introduction to the Pentateuch
- ^ Divine Substitution: Humanity as the Manifestation of Deity in the Hebrew Bible and the Ancient Near East (עמ' 94)
- ^ The Persian Imperial Authorization as Historical Problem and as Biblical Construct: A Plea for Differentiations in the Current Debate (2007)
- ^ Defining All-Israel in Chronicles
- ^ [http://www.scielo.org.za/pdf/vee/v36n1/35.pdf The age of reinvented empire(s) in Africa in the light of Persian hegemonic power: Reading the books of Deuteronomy and Ezra-Nehemiah in the context of Zimbabwe]
- ^ SURVEILLANCE IN GENESIS (עמ' 5)
- ^ Lee, Kyong-Jin, The Authority and Authorization of Torah in the Persian Period
- ^ [http://www.scielo.org.za/pdf/vee/v36n1/35.pdf The age of reinvented empire(s) in Africa in the light of Persian hegemonic power: Reading the books of Deuteronomy and Ezra-Nehemiah in the context of Zimbabwe]
- ^ 11.0 11.1 The Formation of the Hebrew Bible: A New Reconstruction (עמ' 206-204)
- ^ [http://www.scielo.org.za/pdf/vee/v36n1/35.pdf The age of reinvented empire(s) in Africa in the light of Persian hegemonic power: Reading the books of Deuteronomy and Ezra-Nehemiah in the context of Zimbabwe]
| ספר בראשית | ||
|---|---|---|
| פרשת בראשית | בריאת העולם • רקיע • המים העליונים • בריאת אדם וחוה • אדם וחוה • נחש הקדמוני • חטא עץ הדעת • קללת האדם והאשה • קין והבל • שירת למך • מעשה בני האלוהים | |
| פרשת נח | תיבת נח • המבול • ברית הקשת • שכרות נח • תולדות בני נח • מגדל בבל | |
| פרשת לך לך | מסעו של אברהם לארץ כנען • ירידת אברהם למצרים • מריבת רועי אברהם ורועי לוט • מלחמת ארבעת המלכים את החמישה • מלכי-צדק • בריחת הגר ולידת ישמעאל • ברית בין הבתרים • ברית המילה | |
| פרשת וירא | בשורת הבן לשרה • מהפכת סדום ועמורה • לוט ובנותיו • ירידת אברהם לגרר • גירוש הגר וישמעאל • ברית אברהם ואבימלך • עקדת יצחק | |
| פרשת חיי שרה | רכישת מערת המכפלה • מציאת אשה ליצחק • נישואי אברהם וקטורה • תולדות ישמעאל | |
| פרשת תולדות | לידת יעקב ועשו • ירידת יצחק לגרר • הריב על הבארות • ברית יצחק ואבימלך • מכירת הבכורה • לקיחת הברכות • בריחת יעקב מעשו | |
| פרשת ויצא | חלום יעקב • נישואי יעקב עם רחל ולאה • לידת בני יעקב • מעשה הדודאים • בריחת יעקב מלבן • ברית יעקב ולבן | |
| פרשת וישלח | מפגש יעקב ועשו • מאבק יעקב והמלאך • מעשה שכם ודינה • מעשה שמעון ולוי • קיום הנדר בבית אל • מות רחל וקבורתה • מעשה ראובן ובלהה • תולדות עשו • שמונת מלכי אדום | |
| פרשת וישב | מכירת יוסף • מעשה יהודה ותמר • לידת פרץ וזרח • יוסף ואשת פוטיפר • חלום שר המשקים ושר האופים | |
| פרשת מקץ | חלומות פרעה • ירידת אחי יוסף למצרים | |
| פרשת ויגש | התוודעות יוסף לאחיו • ירידת יעקב למצרים • מכירת ארץ מצרים לפרעה | |
| פרשת ויחי | שבועת יוסף ליעקב • ברכת אפרים ומנשה • ברכת יעקב לבניו • מות יעקב וקבורתו | |
| דמויות מרכזיות | אדם וחוה • קין והבל • נח • אברהם ושרה • לוט • הגר וישמעאל • יצחק ורבקה • עשו • יעקב רחל ולאה • ראובן • שמעון • לוי • יהודה • תמר • יוסף | |
| ספרי התנ"ך | ||
|---|---|---|
| תורה | בראשית • שמות • ויקרא • במדבר • דברים | 
|
| נביאים | יהושע • שופטים • שמואל (א' וב') • מלכים (א' וב') • ישעיהו • ירמיהו • יחזקאל • תרי עשר (הושע ⁃ יואל ⁃ עמוס ⁃ עובדיה ⁃ יונה ⁃ מיכה ⁃ נחום ⁃ חבקוק ⁃ צפניה ⁃ חגי ⁃ זכריה ⁃ מלאכי) | |
| כתובים | תהילים • משלי • איוב • שיר השירים • רות • איכה • קהלת • אסתר • דניאל • עזרא ונחמיה • דברי הימים (א' וב') | |
| ספרי הברית הישנה | ||
|---|---|---|
| החומש | בראשית • שמות • ויקרא • במדבר • דברים | 
|
| ספרות ההיסטוריה | יהושע • שופטים • רות • שמואל (א' וב') • מלכים (א' וב') • דברי הימים (א' וב') • עזרא החיצוני • עזרא • נחמיה • טוביה • יהודית • אסתר • ספר מקבים א-ב-ג-ד | |
| ספרות החכמה | איוב • תהילים • משלי • קהלת • שיר השירים • חכמת שלמה • משלי בן סירא | |
| נביאים גדולים | ישעיה • ירמיה • איכה • ברוך • איגרת ירמיהו • יחזקאל • דניאל | |
| נביאים קטנים
|
הושע • יואל • עמוס • עובדיה • יונה • מיכה • נחום • חבקוק • חגי • צפניה • זכריה • מלאכי
ברקע ירוק - מצוי בקאנון הקתולי והאורתודוקסי, אך לא בקאנון הפרוטסטנטי. ברקע סגול - מצוי רק בקאנון האורתודוקסי. | |
| הברית החדשה | ||
